24/5/2019
אין לי מילים לתאר כמה אני אוהבת את העיר הזו. אפילו מאוהבת.
כן, למרות שאנחנו מכירות כבר 21 שנים, אני עדיין חושבת עליה ויש לי פרפרים בבטן.
נפגשנו בפעם הראשונה כשהייתי בת 12. היא כבר הייתה סלב ידוע בכל העולם ואני, ילדה טובה אשדוד, שיוצאת בפעם הראשונה מגבולות הארץ.
באחד הערבים אבא שלי לקח אותי לשבת בבית קפה בשאנז אליזה. הוא לא ידע מילה באנגלית ולי היה את אוצר המילים של תלמידת כתה ו'- פחות מיותר.
ועדיין, הצלחתי להוציא כמה מילים ואפילו להגיד מרסי בתזמון הנכון. אני! בשאנז אליזה! יושבת בבית קפה! מנהלת תקשורת עילגת, אבל אמיתית, עם מלצר!
יותר אשת העולם הגדול מזה לא יכולתי להרגיש.
מאז חזרתי אליה עוד פעמים רבות ובעונות שונות- אביב, סתיו וחורף. ועל אף שפעמים רבות בגדתי בה ויצרתי קשר עם בירות אירופאיות אחרות, היא תמיד נשארה הבסטי שלי.
העיר הזו מאגדת בתוכה את כל התשוקות הגדולות שלי- עיצוב, אוכל ואהבת החיים הטובים.
בבוקר יש ברחובות ריח של חמאה ואפייה. באמת! צאו ותריחו!
והשפה היפה הזו שמתגלגלת ברחובות ובשנסונים, הרומנטיקה באוויר, חלונות הראווה שהם מוזיאון בפני עצמם עיר גדולה,
שמורכבת מהמוני פינות קטנות וקסומות.
נכון, יש ערים צעירות ממנה, מגניבות יותר, רשמיות יותר, שוקקות יותר, אבל אין, אין עיר שהתרבות נשפכת ממנה לכל עבר כמו פריז.
בליל משובח של שמות- רודן, פיקסו, שאגל, לואי ויטון, אדית פיאף, פול גוגן, קלוד מונט, ז'אק ברל, ואן גוך, ויקטור הוגו, קלוד דביוסי, קוקו שנל ופייר קרדן,
הם רק חלק קטן מהאומנים שחיו בה, השתוקקו אליה יצרו בה ואותה והפכו אותה לאחת ויחידה.
מי מכיר את האיש שבקיר? סיפור מופלא של הסופר הצרפתי מרסל אמה
כשתסיימו לקרוא את הבלוג הזה, אני רוצה שתישארו עם חשק לארוז מזוודה ולהזמין את הכרטיס הקרוב.
ולכן, אני גם אענה על כמה טענות שעולות מדי פעם בהקשר של פריז:
מוסלמים- כן, יש לא מעט מוסלמים בפריז. גם בפריז. אבל אם נשארים ברבעים המרכזיים, רוב המוסלמים שפוגשים הם משפחות, כמונו כמוכם, שחיות בעיר.
פריזאים לא נחמדים- ביקרתי במחוזות צרפת כתריסר פעמים ובפריס ספציפית לא מעט. מעולם לא הרגשתי ביחס מתנשא או מזלזל.
תמיד היו אדיבים, ניסו לעזור, חייכו וגם אם נתקלתי בפרצוף חמוץ, מי אמר שהוא קשור אלי?
בפריז הרב המוחלט דובר אנגלית וההתנגדות לדבר בשפה שהיא לא צרפתית כמעט לא ניכרת.
ובכלל, אני מגיעה ללא רגשות קיפוח, לא חושבת רעות, מחייכת אליהם ותנחשו מה? מחייכים אלי בחזרה.
והתייחסות אחרונה- אנשים שאומרים שהם לא מבינים מה ההתלהבות מפריז. אז קודם כל, כמובן- כל אחד וטעמו.
אבל לעיתים קרובות, כשאני שואלת איפה האנשים האלו ביקרו אני מוצאת ש: טיפסנו למעלה האייפל, שוטטנו בשאנז אליזה, ישנו ליד האופרה ואכלנו במסעדות מומלצות.
וכמובן פריימרק (שלא תבינו לא נכון, מתה על החנות הזו).
כן, גם אלו חלק מפריז, אבל פריז האמיתית מתגלה כשהולכים לשוטט בסמטאות, להסתכל בבניינים ובחלונות, להיכנס לדגום פטיסרי, בולנז'רי וחוזר חלילה.
נסו להתמקד ברובע המארה והלטיני, שוטטו באי סן לואי, אזור סן ז'רמן והפסאג'ים וספרו לי איך היה.
היא לא זולה, אבל באמת שאפשר וכדאי לחוות אותה במלואה רק מלשוטט ברחובות.
התלבטתי איך להכניס את כל פריז בבלוג אחד ומצאתי שזה בלתי אפשרי.
בבלוג הנוכחי בחרתי להתמקד בעיצוב ולהמליץ על חנויות שאסור לפספס. ובבלוג הבא...? בוא נגיד שאל תגיעו לקרוא אותו רעבים...
אז פריז ועיצוב...
עיצוב הוא שם נרדף לפריז. שום דבר שהונח לא מקרי, אהבת האסתטיקה ניכרת בכל מקום.
אבל אם בכל זאת, לכוון אתכם לכמה חנויות מיוחדות, אז וואלה (במלרע ובמבטא צרפתי):
MERCI- 111 Boulevard Beaumarchais
אתר: https://www.merci-merci.com/en/
MERCI היא הרבה מעבר לחנות עיצוב- היא חוויה שקונים בה.
זהו אחד ממוקדי העלייה לרגל לכל חובב עיצוב. כשתגיעו לכתובת תראו בית קפה ומעליו את שלט החנות.
אל תתפתו לעצור שם, כי אם תסתכלו מצד שמאל, יש כניסה לחצר קטנה ומשם... עולם ומלואו.
שלוש קומות בחלל תעשייתי, עם חלוקה למחלקות, כולל אופנה, גינון תאורה, טקסטיל, ריהוט ועוד.
מה שמושך את העין הוא המיצגים שמעצבי החנות יוצרים מהמוצרים, שמצטיינים ביכולת אקלקטית מטורפת- שילובים גאוניים
שמצריכים עין חדה ומדויקת והתוצאה מפתיעה ומקורית.
המחירים, חלקם סבירים, חלקם יקרים, אבל זה המקום למצוא משהו מיוחד שאין לאף אחד.
FLEUX- 39 / 40 / 43 / 52 rue Sainte-Croixde la Bretonneri
החנות הזו היא למעשה קומפלקס של 6 חנויות, שנמצאות סמוכות זו לזו משני עבריו של רחוב אחד.
כל חנות מתמקדת בפן עיצובי אחר (ילדים, גינה, מטבח, אביזרי אמבט...).
הפריטים טרנדיים אבל ייחודיים ונבחרו בקפידה, האווירה כיפית וקלילה והמבחר גדול.
Nature et decouvertes- מספר חנויות ברחבי העיר
אתר: https://www.natureetdecouvertes.com/
מודה שנכנסתי לחנות הזו כדי למצוא מתנה לאב המשפחה וזו נראתה לי חנות שיכולה לספק פתרון הולם מבלי להיגרר למחזות ה"מתנות דביליות לגבר".
מה שבעיקר שבה את ליבי היה העיצוב של החנות עצמה. מעין ג'ונגל קטן באמצע העיר.
המון מחשבה הושקעה ביצירת חווית הקנייה ומודה שהיה לי קשה לצאת משם, גם אם לא קניתי כלום.
החנות מספקת, בגישה אקולוגית "דברים מהטבע ולמען הטבע".
יש בה מוצרים מגוונים, החל מערסלים, דברים לקמפינג, שמנים ומוצרים לגוף, משחקי נשיונל ג'אוגרפיק לילדים ועוד.
moustaches- 32 rue des Archives
אתר: http://www.moustaches.fr/
החנות הזו, עם השם המצחיק ומלא השיק, היא חנות למוצרי בעלי חיים.
תקשיבו, הצרפתים נוטים להתמקצע בכל תחום ברצינות המרבית וגם בחנות בעלי חיים, יש טונה של סטייל
וחשק לאמץ כלב או חתול, אם עדיין אין לך אחד.
חלונות הראווה מעלפים והעיצוב, כמו השם, מלא הומור ועושה חשק לילל. מיאו!!!
הפוסט הזה יכול להמשך בלי סוף, כי באמת שהרחובות עמוסים חנויות נוטפות סטייל, חדשנות ומקוריות.
אבל לי כבר נהיה צובט בלב, כי כל מה שבא לי עכשיו זה להיות בפריז. אפילו בתור חתולה. הכי הוט קוטור!
אז בינתיים, לכו לאכול משהו כי הפוסט הבא יהיה על אוכל ואוכל ועיצוב בצרפת הם מילים (כמעט) נרדפות.
אז בואו לקרוא אותו שבעים, שלא תגידו שלא אמרתי לכם...
באמצע, מיצג בגלרי לאפייט- מיטב מעצבי צרפת מתמודדים על הזכות לעצב את חלונות הראווה של בית הכלבו המפורסם.
בצדדים, מתוך חנות המזכרות באופרה- אפילו שם הקלאסיקה מתובלת בהומור
ולסיום, המלצה קטנה מתחום אחר.
אם אתם נוסעים לפריז בחצי שנה הקרובה, אל תוותרו על תערוכת Atelier des lumieres.
זו תערוכה שבה יצירות של ואן גוך, ושני אומנים נוספים (אחד מהם יפני) מוקרנות על גבי קירות בחלל גדול.
קשה לתאר במילים את היופי והקסם של המיצג, שמלווה במוסיקה מטריפה, תוך שהתמונות מקבלות חיים משלהן.
התערוכה מציגה עד סוף 12/19 וחובה להזמין כרטיסים לפחות שבוע מראש.
להזמנת כרטיסים: https://www.atelier-lumieres.com/